צוות עורכי דין שמתמחים בפציעות לידה השיגו פסק דין של כמעט 7 מיליון ₪ לתינוק שנולד עם הגבלת גדילה תוך רחמית (iugr) ואנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית (HIE) עקב רשלנות רפואית.
הצוות המשפטי הוכיח לבית המשפט השלום בחדרה שהנהלת בית החולים, הרופאים והאחיות האחראים למקרה זה לא הזמינו בדיקות אולטרסאונד שנדרשו לאבחון הגבלת גדילה תוך רחמית ולא זיהו את הצורך בלידה מוקדמת.
ראשית חשוב להבין מה זה igur בהיבט של רשלנות רפואית
תביעת רשלנות רפואית באבחון בזמן של iugr נוגעת להימנעות מזיהוי הגבלת גדילה תוך רחמית ואי אבחון של התפתחות שאינה תקינה של העובר ברחם, עם הגדרת משקל של פחות מ-90% מהעוברים האחרים באותו גיל הריון.
התייחסות עורכי דין לתביעות רשלנות רפואית
עילת תביעת רשלנות רפואית מתקיימת במקרים שבהם הרופאים לא נקטו בפעולה כאשר העובר נמצא בסיכון שלא לגדול בטווח הצפוי המתאים. מה רופא חייב לעשות? זו שאלת המפתח בכל תביעת רשלנות רפואית של הגבלת גדילה תוך רחמית.
התשובה תלויה בחומרת ה- iugrובשאר התסמינים שיש לאם שמראים חשש שהתינוק נמצא בסיכון להיפוקסיה, ולכן נדרש מעקב צמוד – כגון אולטרסאונד רגיל ובדיקות שבועיות ללא לחץ – לאבחון וטיפול בהגבלת גדילה תוך רחמית, במיוחד בשליש השלישי. ייתכן שגם האם תצטרך להתאשפז לצורך מעקב רציף.
זירוז הלידה
בחלק מהמקרים, המצב מגיע למסה קריטית והרופא המיילד נאלץ לבצע לידה מיידית בחתך קיסרי, במיוחד אם האם נושאת תאומים. לפעמים, רופאים פשוט לא מאבחנים את המצב בזמן, או שהרופא המיילד והאחיות פשוט לא לקחו את הסיכון ברצינות מספיק כדי למנוע פגיעה בלידה.
הפחד הגדול עם iugr הוא אותו פחד שיש תמיד עם עוברים: העדר חמצן. במקרה זה, החמצן שהתינוק מקבל מגיע מהשליה. מחסור בחמצן הוא גורם מוביל למוות של יילודים ויכול לגרום גם לנכויות כמו שיתוק מוחין ופציעות גופניות ונפשיות אחרות הגורמות לעיכובים התפתחותיים ארוכי טווח, לפציעה קבועה או מוות.
מתי ללדת תינוק עם IUGR
אם העובר אינו מקבל מספיק חמצן או חומרים מזינים מהשליה, המצב יחמיר ככל שהוא יגדל והדרישות למזון יגדלו.
הניסיון להוציא יותר ימים מההיריון הוא לעתים קרובות בחירה שגויה, מפני שהרופאים צריכים להביא את התינוק לעולם לפני שהוא סובל מאירוע היפוקסי כלשהו שגורם לפציעה קטסטרופלית או למוות.
כישלון באבחון iugr – הגבלת גדילה תוך רחמית וכישלון בלידה בזמן
אישה צעירה שהגיעה לבית החולים בחדרה עם מספר גורמי סיכון ללדת תינוק קטן עברה אולטרסאונד שגרתי בשבוע ה-18 להריון. אולטרסאונד זה גילה כי העובר חווה ירידה במשקל ברמה המשוערת עד לאחוזון ה-25, מה שהעיד על הסיכון ל- iugr.
הרופא שביצע את הבדיקות במהלך ההיריון קבע כי יש צורך לבצע מעקב אחר האישה, ואחר מידות הבטן מעצם הערווה ועד לחלק העליון של הרחם, ולקבל את הסריקות הנדרשות. במקביל, הרופא המשיך לעקוב אחר מצב האישה והתקדמות ההיריון ומצא שהממצאים תואמים לתאריכים, לכן לא הזמין בדיקת אולטרסאונד נוספת.
האישה הייתה צריכה לעבור לידה מוקדמת
האישה הגיעה לבית החולים בשבוע ה-39 להריונה, והרופא ביצע מדידות לעובר עם הערכת משקלו באמצעות מישוש, ולא מצא ממצאים שמעידים על גודל קטן של העובר לתאריך ההיריון. למרות גורמי הסיכון הרבים הקיימים עבור iugr, לא בוצע מעקב אולטרסאונד.
האישה שהתה במחלקת היולדות במשך מספר שעות וסבלה מהתכווצויות רחם מוגזמות, אך ללא הרחבת צוואר הרחם, ולא ניתנה לה האפשרות ללדת בניתוח קיסרי, אך נאמר לה שהיא יכולה ללכת הביתה או להישאר בבית החולים למנוחה עם תרופות. היא בחרה ללכת הביתה ונקבע זירוז לידה לפרק זמן של חמישה ימים לאחר מכן.
למחרת האישה התקשרה לרופא והתלוננה על צירים
נאמר לה לחכות עד שהצירים יהיו קרובים יותר זה לזה או שתהיה לה ירידת מים, מה שאכן קרה, בשילוב עם כמות גדולה של דימום. היא הגיעה לבית החולים, אבל בשלב זה של תחילת הלידה, התינוק היה במצב חמור ולכן הרופאים ביצעו ניתוח קיסרי במתכונת חירום.
הרופא אבחן היפרדות שליה. התינוק היה מוגבל בגדילה (במשקל 2690 גרם) וסבל מאנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית (HIE). מכיוון שלא בוצע האולטרסאונד הדרוש, ה- iugrלא אובחן והתינוק לא נולד בזמן. רשלנות זו הובילה ללידת התינוק עם HIE וכשנה לאחר הלידה הוא אובחן עם שיתוק מוחין ספסטי.
בבירור התביעה בבית המשפט, השופט קבע שהרופא המיילד והצוות הרפואי נכשלו בזיהוי המצב החמור של התינוק בזמן וקבע פיצויים בגובה של 7 מיליון ₪ לטובת האישה.
בשורה התחתונה, הגשת תביעת רשלנות רפואית מחייבת ייצוג וליווי של המומחים בתחום
פגיעת לידה היא תחום משפט שקשה לעסוק בו בשל האופי המורכב של התיעוד הרפואי. לעורכי דין מומחים בתחום יש עשרות שנים של ניסיון בייצוג נפגעי פציעות לידה ומשפחותיהם, ולכן על מנת להבין אם יש לכם עילת תביעה, חשוב שתיצרו קשר עם משרד עורכי דין שיש לו מוניטין מצוין בתביעות אלו.
